לכבוד
מורות ומורי בית הספר בכר רוסו.

מורות ומורים יקרים,

בסוף חודש יוני האחרון, ימים ספורים לפני חופשת הקיץ, התבשרנו על כך שהתקבלה החלטה לבטל כיתה אחת בשכבת הילדים העולים לכיתה ג' השנה ולפתוח 4 כיתות בלבד בשכבה (במקום 5 הקיימות היום), עם 34 ילדים בכל כיתה. כפי שנאמר לנו במפורש, ההחלטה איננה נובעת משיקולים חינוכיים / פדגוגגים חלילה, אלא מסיבה אחת בלבד – רצון לעמוד בתקן מספרי.

הודעה זו זיעזעה כ – 130 משפחות בקהילה והוציאה אותם לחופשת קיץ כבדה ומעיקה. לא מעט הורים, מצאו עצמם "שורפים" את החופשה בנסיונות לבטל את רוע הגזירה ושכנוע המערכת להסתכלות על טובת הילד ולא על טובת התקן.

אנו עומדים כיום על 136 ילדים בשכבה. ילד אחד פחות ממה שקובע התקן לצורך פתיחת כיתה נוספת. חוסר בילד בודד אחד, שעושה את ההבדל בין 5 כיתות בנות 27 ילדים בכיתה (כמו הממוצע הארצי עליו מצהיר שר החינוך בכל עת, כולל היום) לבין 4 כיתות צפופות עם 34 ילדים בכיתה.

בכל המהלך הזה, בלט לנו בהיעדרו, קולכם. קולם של אנשי החינוך שמופקדים על חינוך ילדינו. קולם של מי שבמחי החלטה שרירותית אחת, התווספה לכם עבודה נוספת בהיקף של כ - 30% יותר תוך צמצום האפשרות שלכם להגיע לכל תלמיד ולהעניק לו את תשומת הלב האישית הנדרשת. בכלל לא פשוט ללמד 27 תלמידים ועל אחת כמה וכמה, 34 תלמידים. מורי ישראל ידעו לצאת למחאות חריפות על הרבה, הרבה פחות מזה, אבל את קולכם לא שמענו עד כה.

כמו שאתם יודעים היטב, קהילת הורי בכר רוסו ראתה בכם תמיד שותפים אמיתיים לדרך. שותפים למשימה המורכבת והחשובה לנו מכל - חינוך ילדינו. לאורך שנים, לא הסתפקנו בדיבורים ומחמאות בעלמא אלא גם דאגנו להראות לכם במעשים, שנה אחר שנה, את הוקרתנו והערכתנו הרבה לפועלכם. ככה אנו ההורים נוהגים בשותפים.

לנוכח ההחלטה השרירותית שהתקבלה, ציפינו לשמוע קול חזק וברור שבוקע מפיכם - שותפנו לדרך, אנשי ונשות חינוך שבחרו במקצוע שאיננו עוד סתם מקצוע אלא שליחות של ממש, קול חזק וברור שמוחה נחרצות על המהלך ממי שאמונים על יישומו, מוחה כנגד מהלך שמשמעותו ברורה לכולנו ומידת הפגיעה שלו בילדים ובכם, איננה יכולה להיות מוטלת בספק. ציפינו והתאכזבנו. השקט שלכם רועם.

מורה איננו בורג קטן במערכת ואנחנו לא מוכנים לקבל אמירה כזו! מורה ומחנך בישראל הינו דמות מרכזית, חשובה ומשפיעה. הוא הוא זה שנמצא בחזית החינוך. כאשר בחלונות הגבוהים בירושלים מדברים על חינוך כיעד לאומי או כששומעים את שר החינוך הקודם בכנס שנערך אתמול או את דברי שר החינוך הנוכחי בועדת החינוך של הכנסת היום, טוענים שהחינוך הינו הדבר החשוב ביותר – הם בעצם מדברים עליכם כי אתם אלו שבסופו של יום אוחזים בהגה של ספינת הענק הזו שנקראת חינוך. אתם ולא אף אחד אחר.

מורים ומורות יקרות, אנו ההורים מצפים מכם ליותר. מצפים שלא תשבו בשקט על הגדר ושלא תגידו או תחשבו שאתם "ברגים קטנים" מידי מכדי להשפיע. התנהלותכם במצבים כגון אלו, היא זו שמגדירה את מעמד המורה יותר מכל. אנו מצפים מכם להיות פה לילדים ולהשמיע קולכם.

"היה כפי שהנך - חפש דרך בעצמך - הכר את עצמך, לפני שתרצה להכיר את הילדים. חשוב נא למה אתה מוכשר ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים. קודם כל אתה בעצמך ילד ועליך לחנך ולהשכיל את עצמך."
(יאנוש קורצ'אק)

בברכה,
עופר דהן, יו"ר
הנהגת הורי בכר רוסו