לכבוד,
מר עמיר ריטוב – ראש המועצה האזורית לב השרון.

א.נ.
בשם הורי בכר רוסו, הנני פונה אליך בדברים כדלקמן:

ביום חמישי, 22.6.2017 בשעות הבוקר, התבשרנו ממנהלת בית הספר על כך שיום קודם התקיימה פגישה במועצה עם צוות בית הספר והמפקחת ובה התקבלה החלטה לצמצם את מספר הכיתות בשכבה ב' הנוכחית העולה ל – ג' בשנת הלימודים הבאה.

מנהלת בית הספר הודיעה לנו שההחלטה התקבלה לנוכח עזיבה של 9 ילדים בשכבה, עזיבה שהובילה לכך שמספר התלמידים בשכבה ירד ל – 130 ולכן על פי התקן החל של 34 ילדים בכיתה, תצומצם השכבה בכיתה אחת וייפתחו בשנת הלימודים הבאה 4 כיתות בלבד (במקום 5 הקיימות היום), עם 33-34 ילדים בכל כיתה.

אציין מייד, הורי בכר רוסו מתנגדים נחרצות למהלך הצמצום וינקטו בכל פעולה נדרשת על מנת לבטל את ההחלטה האומללה הזו, שנתפסת אצלינו כהחלטה נמהרת, בלתי מידתית, מתעלמת ממאפייני בית הספר בכלל והשכבה הספציפית בפרט וכזו הרואה לנגד עיניה את "החור שבגרוש" ולא את הילדים עצמם, כבודם וטובתם.

כפי שוודאי זכור לך, מדובר באותה שכבה ממש אשר בסוף שנת הלימודים תשע"ה (בחודש יוני 2015), עת סיימו את החטיבה הצעירה, הוחלטה לגביה אותה החלטה – לבטל כיתה אחת ולצמצם את השכבה ל – 4 כיתות בלבד עם המעבר לכיתה א' בתשע"ו. החלטה זו, כנגדה יצאנו נחרצות בשעתו ואף הוכנה על ידינו עתירה לבית המשפט (שלא הוגשה בסופו של יום), לא יצאה לפועל עקב החלטת משרד החינוך על החלת רפורמה לצמצום מספר הילדים בכיתות בעקבות "מחאת הסרדינים", והעמדתו על 32-34 בהתאם למדד טיפוח.

כעת, אנו חווים דה ז'ה וו. על אותה שכבה נופלת אותה גזירה, כאשר כל הנימוקים והסיבות שהובילו אותנו להתנגד להחלטה לפני שנתיים, נכונים שבעתיים ותקפים גם היום ורק נוספו להם סיבות נוספות.

יאמר מייד כי מדובר בשכבה שהתחילה את כיתה א' כאשר היא עומדת בתקן החדש שנקבע, המשיכה לכיתה ב' כאשר היא עדיין תקנית לחלוטין, ואז, עקב מעברי דירה ועזיבות תרד קלות (כנראה) בכיתה ג' מתחת לתקן. האם זו הצדקה לפרק אותה ולבטל כיתה? מה יקרה אם בשנה הבאה או זו שלאחריה, יתווספו מספר ילדים לשכבה כך שלפי התקן תידרש פתיחת כיתה נוספת, האם שוב תפורק השכבה ותורכב מחדש? ספק רב אם לתוצאה זו התכוון שר החינוך ברפורמה שהשיק לפני שנתיים וספק רב יותר אם התנהלות שכזו תעמוד במבחן משפטי. כך או כך, אני מרגיש צורך לציין שמדובר בשכבה המורכבת מילדים. לא מתאי מפוח של אקורדיון, אותם ניתן לכווץ ולהרחיב כשרוצים להפיק צלילים.

כאן המקום להדגיש כי תלמידי בכר רוסו הם תלמידים שבויים! בהיעדר אזורי רישום, לילדי גאולים, תנובות, ינוב וצור משה אין כל בחירה והם נאלצים ללמוד בבית הספר בכר רוסו בלי שום אלטרנטיבה אחרת.

130 ילדי השכבה מצויים גם כך בתקופה מורכבת בחייהם במערכת החינוך כאשר המעבר מכיתה ב' לכיתה ג' ידוע כמעבר לא פשוט המלווה במשבר משמעותי עבור מרבית הילדים. בעוד שכיתות א' – ב', התמקדו בהקניית מיומנויות יסוד בקריאה וכתיבה, בהטמעת יסודות החשיבה הכמותית, בהתמודדות עם חברה חדשה וכו', הרי שבכיתה ג' נעשית קפיצה משמעותית והילדים נדרשים כבר להתמודד עם משימות מורכבות יותר של קריאת טקסטים ארוכים, הבנת הנקרא, ניתוח תוכן, הסקת מסקנות ועוד. בעוד שכיתות א'- ב' מאופיינות ביחס הרבה יותר אישי ובמתן אפשרות לילדים להתקדם בקצב שלהם, הרי שבכיתה ג' המערכת מתחילה להתיישר סביב קצב ורף כיתתי אחידים יותר ודרכי הוראה מגוונות פחות, מה שמותיר תלמידים חלשים יותר מאחור ופותח פערים שמנסיוננו, קשה מאוד לסגור בשנים הבאות.

כבר היום, מתמודדים לא מעט מהורי השכבה עם פערים לימודיים שנוצרו לילדיהם עד כה, בחלקם פערים מאוד משמעותיים. פערים אלו נוצרו בשעה שהמורות לימדו כיתות בנות 26-28 ילדים בממוצע. אך ברור, שאם נוצרו פערים לימודיים במספר נמוך יותר של תלמידים בכיתה, הרי שהמצב רק יחמיר והפערים רק יעמיקו כאשר המורות יידרשו ללמד 33-34 ילדים בכיתה. קשה לי להאמין שמישהו טרח למפות את הבעיות הלימודיות הקיימות בשכבה בטרם התקבלה ההחלטה, שכן אילו מופו הבעיות, ספק רב אם היתה מתקבלת החלטה שכזו.

מעבר לאמור, הינך מודע היטב לכך שבבית הספר בכר רוסו, מרבית הכיתות אינן תקניות בהיבט של גודלן הפיזי. מרבית הכיתות בבית הספר קטנות מתקני משרד החינוך וצפופות גם ל – 26-28 ילדים, כל שכן ל - 33-34 ילדים. אמנם יש בבית הספר מבנה חדש בו 6 כיתות גדולות שעומדות בתקנים וניתן להחליט על כך שילדי השכבה ילמדו בכיתות אלו, אך האם אפשר להבטיח שכך יהיה גם כל השנים עד שיסיימו יסודי? וגם אם כן, האם זה הוגן כלפי כל יתר תלמידי בית הספר שלא יזכו ללמוד בתנאים נוחים וראויים במבנה החדש?

סביר יותר להניח, שבארבע השנים שנותרו לילדי השכבה עד לסיום כיתה ו', הם "יזכו" ללמוד גם בכיתות הקטנות פיזית ופירוש הדבר שדחיסת כמות גדולה של ילדים לכיתה בגודל הכיתות הקיימות אצלנו, תביא לכך שלכל ילד יהיה מרחב פיזי מצומצם ביותר ותנאי לימוד בלתי נסבלים. מדובר במצב בלתי אפשרי! ולא נוכל לקבלו. אני יודע שהמצב הפיזי בבית הספר ידוע לך היטב ועל כן גם לאורך השנים, איפשרת ומימנת מספר קטן של תלמידים בכיתה מהנדרש בתקן. לא הרבה השתנה ועל כן אין כל סיבה שכיום, 130 ילדים יזכו לקבל תנאים לא הולמים

בנוסף, הינך מודע לכך שבבית הספר קיימות בעיות תשתית רבות נוספות. כבית ספר שחוגג כבר למעלה מ – 64 שנים, ואשר נבנה בתלאים לאורך השנים, סובל בית הספר מתשתיות ישנות, חלקן רעועות, שגם כך יוצרות קשיים לא מעטים לילדים ביום יום. לשכבה זו למשל, לא הוקצה מגרש משחקים בבית הספר בו יוכלו לשחק בהפסקות (בהיעדר תשתית מתאימה), מה שיצר תסכול רב בקרב הילדים ולא הועיל לאקלים החברתי בקרבם. אין כל צורך להכביד עליהם עוד יותר באמצעות ביטול כיתה והגדלת הצפיפות בכיתות הנותרות.

כמי שחרט על דגלו את החינוך במועצה, אני מניח שאין צורך להזכיר לך את המשפט אותו אתה טבעת "לב תלמידים בלב השרון". 32 ילדים בכיתה הינו דבר שאתה מכיר היטב ומהיכרותינו אני גם יודע שאתה מאמין בכך שיש לשאוף להקטנת מספר התלמידים בכיתות אף מתחת ל – 32.

לאור כל האמור, אנו סבורים כי בנסיבות הקיימות, תוצאות יישום ההחלטה של פתיחת 4 כיתות ג' בלבד בשנת הלימודים הבאה יהיו הרות אסון לילדים. כהורים שמחובתם לדאוג לילדיהם, איננו רואים כיצד נוכל לאפשר פגיעה כה קשה בילדינו.

אין לי אלא לסיים בציטוט מדברי בית המשפט העליון, שאין מתאים ממנו לענייננו:
"הפגיעה בכבוד הילד היא חלק מהפגיעה בכבוד האדם, אך יש לה מימד מיוחד משלה, על שום פגיעותם המיוחדת של ילדים, רכים בשנים, שטרם צברו כוחות גוף ונפש להתמודד עם מאבקי החיים ותופעות חברתיות פסולות. ככל שיקר ומקודש הוא כבוד האדם, כבודו של ילד מקודש פי כמה, משהוא זקוק להגנת החברה אף יותר מן המבוגר..."
(בג"צ 7426/08 - טבקה משפט וצדק לעולי אתיופיה נ' שרת החינוך פרופ' יולי תמיר ואח', תק-על 3(2010))

אנו תקווה כי לנוכח הדברים שהובאו בפנייך, ומתוך ידיעה שחשיבות העניין ידועה ומוסכמת עליך, תפעל לשנות ללא דיחוי את ההחלטה ולהגן על הילדים ועל כבודם.

הנני עומד לרשותך בכל שאלה או הבהרה נדרשת.

בברכה,
עופר דהן, יו"ר
הנהגת הורי בכר רוסו

העתק: גב' רונית רופא – מנהלת מחלקת חינוך מ.א. לב השרון
גב' יפית הראל – מנהלת בית הספר בכר רוסו
חברי הנהגת ההורים בכר רוסו