הורים יקרים שלום,

מתנצל מראש על אורך ההודעה. אין דרך קצרה יותר לתאר את הדברים.

יצאנו לפני יומיים לחופשת סוכות, אחרי למעלה מחודש של מאבק למען שיפור תנאי הלימוד של ילדינו.

בחודש האחרון, נעדרה שכבה ג׳ כמעט כולה מבית הספר ולמדה במסגרת האלטרנטיבית שהקמנו עבורה בבית הנוער בצור משה. כיתות ושכבות נוספות בבית הספר הושבתו לסירוגין.

הסיבה העיקרית בגינה יצאנו למאבק הזה, היא כי נמאס לנו. נמאס לנו מכך שילדינו זוכים לחינוך בתנאים ירודים בכל הפרמטרים. אנחנו רואים את ההתדרדרות הפדגוגית בבית הספר לאורך השנים, כאשר בשנת 2009 היו הישגי התלמידים שלנו בבחינות המיצ״ב זהים לממוצע הארצי (חס וחלילה שנהיה מעל הממוצע) ומאז, החלה צניחה חופשית כאשר בשנת 2013 הגענו למצב של 30% מתחת לממוצע הארצי.

אנחנו עדים להזנחה המתמשכת באמצעים פדגוגיים - כך למשל אין לבית הספר שלנו שום ייחוד. פעם היינו בית ספר ירוק, היום הצבע השולט הוא אפור. פעם היתה לנו מגמת מוסיקה מפוארת והיום גוועו הצלילים בבית הספר. מעבדת מדעים ששופצה פיזית לפני שנה, עומדת שוממה עד ימים אלו, ללא ציוד מעבדה ואף ללא ריהוט בסיסי נדרש. כיתת מחשבים לא היתה לנו שנים ודורות של תלמידים סיימו את בית הספר מבלי שפגשו בו מחשב, עד שהגענו למסקנה שאם לא נעשה מעשה ונקים בעצמנו ומכספנו וכספי תרומות שגייסנו, אף אחד לא יעשה זאת עבורינו. במהלך הקיץ האחרון, הנהגת ההורים עמלה וטרחה בעניין, רכשה את כל הציוד הנדרש (31 מחשבים, תוכנות, מקרן ומסך, כיסאות, שולחנות ואפילו מערכת אזעקה) ויש לנו היום כיתת מחשבים מפוארת.

בתשתיות כמעט ואין מה להוסיף. ההזנחה רבת השנים זועקת כמעט מכל פינה בבית הספר. בית ספר שנמצא בישוב כפרי ואין בו טיפת דשא חי לרפואה. מערכת ביוב שעולה על גדותיה ומחייבת סגירת תאי שירותים חדשות לבקרים, תקרות רעועות ונופלות בכיתות, מתקנים בני עשרות שנים בחטיבה הצעירה שמזמן היו צריכים להיזרק לפח האשפה, מזגנים שיום עובדים ושבוע לא, ריהוט בלוי ומתקלף בכיתות, כבלים של חשמל ותקשורת רופפים מעל ראשי הילדים, מערכת כיבוי אש אוטומטית שנעלמה ואיש לא יודע לאן ועוד כהנה וכהנה ליקויים ומפגעי בטיחות רבים נוספים שקצרה היריעה מלפרט. אנחנו ברשות מקומית שמעמדה הסוציואקונומי מוגדר כאשכול 8, אבל זוכים לתנאים של מדינת עולם שלישי.

אז נמאס לנו. בעיקר נמאס לנו שאין שום אופק לשינוי. שום תוכנית על השולחן שמראה על כוונה של המועצה שלנו ושל משרד החינוך, לקחת את בית הספר הזה בידיים ולהביא אותו למקום אחר. מנהלת המחוז במשרד החינוך, שנמצאת כבר למעלה מחמש שנים בתפקידה ומודעת היטב למצב (בין 2013 ל – 2015 התחלפו כאן 3 מנהלות), לא טרחה ולו פעם אחת לבקר אצלנו אבל בלי להניד עפעף קיבלה יחד עם המועצה שלנו, החלטה לבטל כיתה בשכבה ג׳. החלטה שהיתה באמת ובתמים הקש האחרון ששבר את גבנו.

המחאה בה פתחנו לא נולדה ברגע אחד. אנחנו מצויים בהידברות עם המועצה כבר שנים רבות ובכל פעם מקבלים הבטחות ולעיתים גם ״זורקים לנו עצם קטנה״ כדי להשקיט אותנו. הפעם החלטנו שלא לוותר ולא להסתפק עוד בעצמות.

גם בתוך המאבק, אנחנו מצויים בהידברות מתמדת עם כל הגורמים. בית הספר, משרד החינוך והמועצה. נגיד גם ביושר שהמאבק הזה כבר נושא פרי ואנו רואים שההתייחסות של מפקחות משרד החינוך למשל, השתנתה. יש כבר הבנה שקיים אצלנו שבר עמוק ורב שנים ויש נכונות להיכנס לעומק העניין ולהוביל שינויים פדגוגים. בעלון האחרון שקיבלנו מבית הספר (פורסם לראשונה מזה שנים) אנו רואים ראשיתו של שינוי ושומעים על יועץ ארגוני שנכנס לתמונה למציאת ייחוד לבית הספר.

אנו רואים גם מתחילת שנת הלימודים עבודות שמבוצעות תוך כדי יום לימודים, ללא חשיבה ותכנון מוקדם ו״בטח״ ללא קשר למחאה שלנו. ביומיים האחרונים אנו עדים לעבודות נוספות שמתבצעות מצד המועצה. מתקני החט״צ נעקרו ממקומם ויוחלפו בחדשים, מערכת הביוב, אליה חדרו שורשי עצים תטופל כך שמבני השירותים יחזרו לתקינות ועוד מספר עבודות קטנות שניתן לעשות בפרק הזמן הקצר של חופשת החג במקום כמובן לבצע עבודות נרחבות במהלך החופש הגדול שחלף.

בחודש יוני האחרון, כשהתבשרנו על צמצום הכיתות בשכבה ג׳ והודענו שנצא למחאה, אף אחד לא לקח אותנו ברצינות. לא בית הספר, לא משרד החינוך ולא המועצה. כולם חשבו שזה סתם איום ושברגע האמת, ב - 1.9.2017, נגיע מקופלי זנב ונקבל בהכנעה את רוע הגזירה. ה - 1.9.2017 הגיע ואיתו... הפתעה. ילדי שכבה ג׳ אכן לא הגיעו לבית הספר. ולא רק שהם לא הגיעו, הקמנו להם בית ספר אלטרנטיבי וגם הצלחנו לצקת בו תוכן ולמידה משמעותית לילדים. חלפו הימים והגענו לראש השנה. וכולם היו משוכנעים שמייד אחרי החג, הסיפור ייגמר ונחזור בראש מורכן. ושוב, הפתעה. בית הספר האלטרנטיבי המשיך לפעול ואף הלך והתמקצע ככל שנקפו הימים. חלף הזמן והגענו לסוכות. וגם עכשיו השיח הוא שמייד אחרי החג, חוזרים מקופלי זנב לבית הספר. אבל שוב תחכה להם הפתעה וילדי כיתות ג׳ לא יחזרו וביום הראשון שלאחר החג, יעמוד בית הספר שומם, בלי אף ילד מאף שכבה.

לגבי שכבה ג׳, הצענו הצעה מאוד הוגנת ושקולה שקיבלה גם את אישור משרד החינוך. הצענו לקבל את צמצום הכיתות אך במקביל, להכניס מבוגר משמעותי נוסף לכל כיתה במקצועות העיקריים מה שיאפשר לילדים ללמוד בקבוצות קטנות יותר בכיתה הצפופה. באנו עם ההצעה למועצה ונדחינו. הציעו לתת לנו מה שממילא נותנים גם לבתי ספר אחרים במועצה, להם אין עשירית מהבעיות מהן אנו סובלים. כפי שאמרנו, לא נסתפק יותר בעצמות.

חשוב שתדעו, המחלוקת עם המועצה בנוגע לשכבה ג׳ עומדת כרגע על פחות מ - 50,000 שח לשנה. משהו כמו 2 ש״ח ליום לכל ילד בשכבה. זה מה שראש המועצה שלנו, שהחינוך ״בראש מעייניו״, מסרב לשלם כעת. אותו ראש מועצה שאמר לכל מי שרק היה מוכן לשמוע, שכסף זו לא הבעיה ואחר כך שלח אותנו "לקושש" מתנדבים.

מלבד זאת, אחרי שבמשך כל התקופה החלטנו להימנע מתקשורת, פתחנו לאחרונה במתקפה תקשורתית שאנו מצויים רק בתחילתה. 2 כתבות התפרסמו כבר במעריב, עלינו לשידור ברדיו 90 אף אם, מחר תופיע כתבה בידיעות נתניה, ביום ראשון אנו מתראיינים בתוכנית הטלויזיה עושים סדר ויש עוד תקשורת בדרך. דאגנו גם להפגין ביום שלישי האחרון בשלושה מוקדים שונים ובערב החג תלינו שלטי מחאה בכל אזור השרון. בקרוב נוציא רשיונות להפגנות מרובות משתתפים וגם נגיע עם המחאה למשרדי מרכז השלטון המקומי ומשרדי מרכז המועצות האזוריות, שראש המועצה שלנו משמש בו כיו״ר.

אנו מקווים שבסופו של יום, יתעשת ראש המועצה, יפסיק לראות את ילדינו דרך החור שבגרוש, יבין שאין כל מקום לשחק משחקים על גבם של ילדינו ויתחיל להסיט תקציבים לבית ספר שהמועצה בראשותו הקפידה להזניח במשך שנים כה רבות.

ומילה לסיום. עד כה נשאה במרבית נטל המחאה שכבת כיתות ג׳. למרות שבעיית השכבה טרם נפתרה, יש להורי שכבה ג׳ וילדיהם זכויות רבות בניצני ההישגים שאנו רואים כיום. אנו סבורים שבהחלט הגיעה העת להפגין סולידריות עם השכבה ונבקשכם להיערך להשבתה כללית של בית הספר עם תום החופשה. אנו נוציא הודעה מסודרת בדבר ההשבתה הכללית הצפויה ומשכה.

חג שמח ושתהיה לכולנו חופשה נעימה.

עופר דהן, יו״ר
הנהגת הורי בכר רוסו